Middle East Modern History
Register
Advertisement

www.student.co.il/meast


Marmon, S.E. / Domestic Slavery in the Mamluk Empire: A Preliminary Sketch/


כותב המאמר טוען שעד היום נלמדה עבדות צבאית, תוך הזנחה של העבדים ה"ביתיים" והוא בודק טקסטים שמבוססים על חומר ממלוקי וכרוניקות כדי להרחיב את הידיעה על העבדות הזאת - כאשר המטרה שלו היא להראות איך הובנה עבדות זו ותוארה כ"מוות סוציולוגי" על ידי סופרים ממלוכים.

תחילת המאמר במתן הסבר לסתירה בין המונח חופש כפי שנתפס בקהילה המוסלמית להיותה של העבדות : בעוד החופש נחשב לערך מוסלמי עליון, הוא סותר את העבדות ולכן הוא מוסבר על ידי כך שכולם עבדים של האל ויש כאלו שהם עבדים אמיתיים (לא חופשיים), אבל הבעלות עליהם היא רק על בעלות על הפיזיות של העבד ולא על נפשו.

במאמר נסקרות דוגמאות רבות למעמד העבדים בתקופה זו החל בעבדות של נשים שהבעלות עליהן מאפשרת לאדון לנהל מערכות יחסים מיניות איתן ואף להוליד לו ילדים, מכיוון שזהו חלק אינטגראלי מהתפקידים שלהן. כמו כן מוזכר כי הילדים יכולים בסיטואציה מסוימת, ובאישור האדון להיות אנשים חופשיים - כי הם שייכים לאבא (לאדון) ולא לאימא (השפחה).

דוגמא נוספת מתבססת על השוואה בין העבד לחיות - בדומה לחיות, העבד נחשב לסחורה השייכת לבעליו, ומכאן שהימצאותם של עבדים העיד על עושר וכוח. אולם בניגוד לחיות, הוא היה זכאי לאוכל וביגוד (ואולי זה מסביר מדוע האדונים נחשבו עשירים…)

דיון אחר שמבוצע במאמר הוא לגבי יכולת הנישואין שח העבדים, תוך ציון שה עבדים יכלו להינשא לחצי מכמות הנשים שאדם חופשי רשאי, אבל הם לא יכלו ליזום נישואין בלי אישור של אדונם ויותר מכך - האדון יכול היה לקבוע שהעבד צריך להתגרש.

בעיסוק במעמד העבד בעת גירושין מצוין במאמר כי למרות השוויון בין האדם החופשי לעבד, היו 2 נקודות שהתנגשו עם מעמדו של העבד כסחורה :

א. הוא עדיין נחשב כאדם עם תכונות אנושיות.

ב. העבדות עצמה פגעה ביכולת הטבעית שלו לבחור עם מי להתחתן והאם להתגרש.

תחום נוסף שנסקר במאמר הוא ה"עצמאות" של העבד - הוא לא רק שירת את בעליו אלא יכול היה לנהל עסקים בשביל עצמו (אפילו לקנות לו עבדים)…דבר שייצר מעמד ביניים של אנשים שמצד אחד לא היו עבדים ואילו מצד שני עדיין לא היו אנשים חופשיים.

גם היחסים בין העבד לאדונו נסקר במאמר, תוך ציון העובדה שהעבדים גדלו בתוך ביתו של האדון ולכן הוא סמך עליהם יותר משסמך על מישהו מבחוץ, ומכאן קצרה הדרך עד מקרים שעבדים קיבלו חינוך זהה לחינוך של הבנים של האדון ולעיתים אף שימשו כתחליף לבן שלא היה, אך בניגוד לבניו של האדון, העבד יכול היה להימכר בכל רגע נתון ולא היו לו זכויות בירושה.

המאמר מסתיים בדיון של העבדות בהקשר של חוקי משפחה - כנישואין, גירושין וחינוך. דיון זה יכול להצביע על המבנים ההירארכיים של משפחות ועל מערכות הגומלין בין העבדים לבעליהם. כאשר האנלוגיה האמיתית היא לא בין גירושין וחירות אלא בין נישואין ועבדות, ששניהם משלבים סוג של בעלות : בעוד הבעל משלם סכום מסוים לרעייה שלו דרך האפוטרופוס שלה ובכך רוכש לעצמו את הזכות לקיים איתה יחסי מין ולייחס את צאצאיה כחברים בקבוצה הקרובה שלו והזכות לקבוע לה איך תתנהג ומה תעשה. כך גם, המכירה של העבדים תוארו כחוזים שמטרתם בעלות על האדם הפיזי. יחד עם זאת צריך לזכור שבנישואין יש גם איזה שהיא מעורבות של התחייבות בין שתי משפחות ולאישה הנישאת יש זכויות ו"צד משפחתי" שהיא מביאה לנישואין שיכולים להשפיע על הבעל במקרה והוא מנצל אותה וזאת בניגוד לעבד, שאין לו תומכים שיכולים לשמור על זכויותיו.


לסיכום, בנסיבות מסוימות, האדם שסבל ממוות סוציולוגי בעקבות היותו משועבד זכה לתחייה עם זהות מוסלמית של חירות. משהו כמו ללכת בלי ולהרגיש עם. יחד עם זאת, לא כל העבדים שוחררו מעבדות ולא כל העבדים יכלו לסמוך בפועל על פטרון נדיב.







www.student.co.il/meast

Advertisement