מושגים

הרעיון הדתי באסלאם – מושגים:

ג'אהיליה: התקופה לפני בוא האסלאם. ג'הל = חוסר ידע.

חילם: מתינות, ויתור מתוך כוח. עילם: ידע.

מרואה: מכלול תכונות הגבר במדבר: הכנסת אורחים, נדיבות, נאמנות ואומץ לב.

חסב: מעשים. נסב: מוצא.

מעלקאת: 7 היצירות הטובות ביותר בג'אהיליה. עלק = תלה, חמדה. קובץ בתקופת האומיים

אל עצביה אל קבליה: הקנאות השבטית.

שרק: שיתוף המשתפים בקוראן הם עובדי האלילים.

שעוביה: תנועה ספרותית שיצרה קיטוב בין הגזע הערבי לאחרים.

קצאצ: גמול, נקמת דם.

חמר: שתיית יין.

וואד אל בנאת: קבירת בנות חיות.

שרק אל צאדר: בקיעת הלב.

חניפ/חונפא: ההולך בדרך הישר.

תחנות': במערה ליד מכה עשו: חסד / עבודת אלילים / סגפנות כמו הנוצרים.

הלוח הגנוז: כל יצירת הקוראן נחרטה על הלוח הגנוז.

איאג'ז אל קוראן: אג'ז=נס, פלא. חוסר אונים, הקורן הוא יצירה שהיא נס ולא ניתן לחקותה.

פואתיח: צרוף אותיות בראש 29 סורות.

אסבאב אל נזול: אחד ממדעי הקוראן, הסיבה לירידת הפסוקים.

אל נאסח ואל מנסוח: אחד ממדעי הקוראן, המבטל והמבוטל.

אל קראאת: אחד ממדעי הקוראן, קריאות, אוטוגרפיה.

ארכאן אל אסלאם: תפילה, צום, שהאדה, חג', זכאת.

קבלה: כיוון התפילה למכה. אולה אל קבלתיים: ירושלים, כיוון התפילה המקורי.

מראה וספא: 2 הגבעות שביניהן רצה הגר כשחיפשה מים.

סקאיה: אירוח, מתן שתייה ואוכל למגיעים למכה ע"י שבט קוריש.

ד'ו אל חיג'ה: החודש האחרון בשנה המוסלמית בו מבוצע החג'.

אחראם: בגד לבן ללא תפר עם כתף גלויה. מצב אחראם זה מצב קדוש שכולל איסורים.

טואף: הקפת הכעבה 7 פעמים החל מהאבן השחורה. מתבצעת 3 פעמים במהלך החג'.

(טואף אל אפאד'ה ו – טואף אל ודא= הקפת פרידה).

תלביה: אמרה שנאמר בחג' מהמילה "הנני לשירותך".

איד אל אדחא: חג הקורבן. לזכר הקרבת הקורבן של אברהם. מסיים את החג'. ( ב – 10).

כסוה: פיסת הבד שמכסה את הכעבה, מחליפים פיסה זו ב- 10 לדו אל חג'ה.

סעי: ריצה 7 פעמים בין הגבעות בחג'.

איאם אל תשריק: ימי כיף, אחרי החג' לאכילה, שתייה והתהוללות.

חג' אל ווידא: העליה של הפרידה, בשנת 10 לפני שמת מוחמד שם נושא את נאום הפרידה.

חיטאב אל ווידא: נאום הפרידה.

אלמוסלם אל תקי: המוסלמי התקין.

איסנאד: שרשרת מסירה של הקוראן עד מקור ראשון (הנביא).

מתן: תוכן החדית'ים. (החלק השני בכל חדית' אחרי האסנאד).

אילם אל רג'אר: מדע האנשים, ספרות שעוסקת בביביליוגרפיה.

אל ג'רח ואל תעדיל: לפגוע בצודק, שלילה ואיסור, מציאת פגם והכרזה על יושר בקשר לאסנאד.

צ'חיח: בריא, הכוונה לחדית' עם אסנאד תקין שאין בו פגמים.

חסן: בסדר, הכוונה לחדית' עם אסנאד עובר.

צ'עיף: חדית' חלש עם הרבה סימני שאלה לגבי האסנאד.

סונה: אורח חיים, נוהג. אלסונה – אורח חייו של הנביא. הסונה בנויה על החדית'.

אלצחאבה: חבריו של הנביא שהעבירו את החדית'ים.

קולוהו: אמרות הנביא. פיעלוהו: מעשי הנביא סכותוהו: הסכמה שבשתיקה.

אח'לאק: הליכה אחר מידות הנביא. עיבאדאת: שמיעה בקול הנביא בעניני פולחן. עאדאת: נוהג כמו הנביא בכל פרטי חייו. עוקבאת: עונשין.

מסנד: סידור חדית'ים עפ"י אסנאד (לפי מי שמסר את הסיפור) מוצנף: ערוך לפי נושאים.

אל חדית' אל קודסי: ידוע גם בשם "אל אילאהי", אלו מסורות שנמסרו מפי אללה ונגלו לנביא בחלומו בעת ה"מעראג'". מסורות שטופחו בחוגים מסטיים שם רווחה התנגדות לאסנאד.

אל פיקה: מדע ההלכה המוסלמית, הסקת מסקנות משפטית. עוסקת בעניני פולחן, ממון, מו"מ, אישות, עונשין. נקראת גם "אל שריעה" (דרך המלך, במקור היה הדרך אל המים). חוקה זאת איננה ניתנת לשינוי אלא רק לפרוש.

פרד / ואג'יב: חוקים שחייב אדם לקיים כמו ארכאן אל איסלאם.

מסתחב / מנדוב / סנה: מעשים רצויים שאינם חובה: חסדים, תפילות רשות...

מבאח / ג'איז: מעשים מותרים שאינם בעלי משקל לשכר ועונש.

מכרוה: מעשים בלתי רצוניים: מנהגים מהג'אהיליה, אכילת סוגי בשר שלא נאסרו במפורש.

חראם: מעשים אסורים, עונש צפוי, יש חלוקה לחטאים גדולים: כפירה, רצח, ריבית, יין ולחטאים קטנים: הימורים.

אוצול אל פיקה: שורשי ההלכה: הקוראן (התורה שבכתב), אלסנה (התורה שבע"פ), אלקיאס (האנלוגיה, ההגיון, ה"ראי"), אלאיג'מע (הסכמת הכלל: טכנולוגיה, חליפות). לפעמים מוסיפים גם את העורף (מנהג המקום: נקמת דם, ירושה, חובות). באסכולות שונות מוסיפים את האיסתיחסאן / איסתיצלאח שזה טובת הכלל.

מד'הב: דרך, שיטה. אסכולות הלכה שונות. חלקן "אהל אלחדית'" וחלקן "אהל אלראי".

אל מד'הב אלחנפי: על שם אלנעמאן בן ת'אבת אבו חניפה 150/767 (ראי) מולא פרסי שלא הסכים להתמנות כשופט אצל האומיים והעבאסים ומת בבית סוהר, השתמש הרבה בראי. אסכולה זו נפוצה בעיראק והשבטים התורכים קיבלו רק אותה, לכן נפוצה באימפריות התורכיות. אסכולה זו ליברלית ומתקדמת יותר: מרשים נישואים עם בת דת מונותאיסטית אחרת ופוטרים מעליה לרגל אדם חולה, מרשים תרגום של הקוראן אך אשה שעוברת מטמאת תפילה ומוסלם שהורג "ד'מי" דינו מוות.

אלמד'הב אלמאלכי: על שם מאליכ בן אנס 180/795 (קיאס) מאלמדינה שחיבר ספר הלכה וחדית' קדום בשם "אלמוטא" , נטיות שיעיות, ליקט את נוהג מוחמד וחבריו באלמדינה: "דאר אל סנה" ו"דאר אל היג'רה", צמצם את האיג'מע לחכמי אלמדינה בדורות הראשונים בלבד, התיר ראי ואיסתצלאח. אסכולה זו היתה נפוצה בצפון אפריקה ובספרד, מסורת שמרנית "אלחג'אז".

אל מד'הב אלשאפעי: על שם מחמד בן אידריס אל שאפעי 204/820 (אג'מע) משבט קוריש (חליפות), היה גדול חכמי המשפט והשפעתו היא בתחומים של: עקרונות האיג'מע, שורשי פוקה. ספריו המפורסמים הם "אלריסאלה" "כתאב אלאום" (ספר היסוד) בהם עסק בבעיות פיקה, הסתייג מראי ונטה ל"אהל אלחדית'", קבע כללים לשימוש ב"קיאס", היה גדול בפשרות.

אל מד'הב אלחנבלי: על שם אחמד בן חנבל 241/855 (קוראן וחדית'), מחבר המסנד. חיבר גם את "כתאב אלזהר" (ספר הפרישות). ערבי יליד בגדד שהרבה בנסיעות לאיסוף חדית' ועסק בתיאולוגיה יותר מבהלכה. לחם בחידושים בדת ("בדעה"), הסיק מהפסוקים כפשוטם, סבל מהמיחנה, אישר הרבה חדית'ים י"מ שיהיו טובים לפסיקותיו. החנבלים נלחמו בשאר האסכולות.

מהדי: "המונחה ע"י אללה בדרך הישר", משיח שיגיע ע"פי השיעה.

רג'עה: חזרתו של האימאם הנעלם. תקיה: זהירות והסתרת דת מפחד לרדיפה.

אלסונן: 4 ספרי חדית' נוספים ונערצים.

ראי: שיקול הדעת.

פרד עין: חובה שחלה על כל פרט. פרד כפאיה: חובה שחלה על כל העדה.

איג'תיהאד: השתדלות, דיון ופסיקה על סמך יסודות המשפט, התקיים עד מאה עשירית.

וסואס: לחשושי שטן. מיוחם למילה חולם.

מנאם: מקושר למושג "בשרי" (הודעה, בשורה) "המנאם מהאל והחלמ מהשטן".

ג'יהד: השקיע מאמצים בכדי להשיג מטרה כלשהי. מאבק בגורם המפריע להפצת הדת.

קתאל: מלחמה.

ריהביה: נזירות, כלל של דת מסוימת, באסלאם זה הג'יהד.

מסג'ד אל אקצ'א: מסגד רחוק.

איסרא / מעראג': מסע לילי והתרוממות לשמיים של מוחמד.

תקליד: הליכה בעקבות מסורת מסורה.

פתאוה: תשובות הלכה, ניתנות בידי המופתי. חילה: תחבולה לעקוף את הדינים.

אלנט'ר פי אלמטאלם: העיון בתלונות העושק, משפט של השליטים ולא של השריעה.

מחתסב: בין הקאדי לשרעי, הממונה על השווקים, מו"מ מסחרי, מוסר ציבורי. היו לו זכויות הענשה ושיפוט, ספרי ה"חסבה" פרטו את תפקידו.

חק אללה: יחסים בין אדם לאל חק אדמי: יחסים בין אדם לחברו.

הרעיון הדתי באסלאם – אישים:

אבו להב: כינויו של דוד של מוחמד. מתואר בקוראן איך הוא נשרף בלהבות הגהנום.

אאמנה: אמו של מוחמד.

חלימה: הבדואית שלקחה את מוחמד כשהיה תינוק במדבר.

בחירא הנזיר: נזיר שאמר באחד ממסעות המסחר שמוחמד הנער הוא הנביא.

חדיג'ה: אשתו של הנביא שתומכת בו אחרי ההתגלות.

אבן אל מקפא: ניסה לחקות את הקוראן. שינה את ביסמילה לביסמילנור.

מסילימה: נביא שקר בתקופת מוחמד שניסה לחקות את הקוראן.

בשאר בן בראד: משורר שניסה לחקות את הקוראן, מתהולל, לא האמין במונותאיזם.

אבו אל עתאהיה: ניסה לחקות את הקוראן, דיבר על טוהר ומוסר, על העולם הבא.

אבן אל רואנדי: ניסה לחקות את הקוראן, לא קיבל את תורת הגמול והעולם הבא.

אבו אל אלאא: ניסה לחקות את הקוראן במאה ה -11, היה מסווה ומכחיש.

סופיאן אל ת'ורי: ידע חדית' לא ידע סונה.

אל אונאעי: ידע סונה ולא ידע חדית' והיה משפטן.

מליכ ב.אנס: ידע גם חדית' וגם סונה והיה משפטן.

מחמד בן אסמעאיל אל בחארי ומסלם בן אלחג'אג' אלניסאבורי: היו ידועים בתואר "אל צ'חיחאת" (שני הבריאים), בדקו את כל החדית'ים וספרם הוא במקום השני אחרי הקוראן בחשיבותו הדתית. העמידו תנאים קשים לקבלת חדית'ים.

אל חאכם אל ניסבורי: כתב את הספר "אל מתדרכ אלא צ'חיחאת" (מצטרף אל הצחיחים) ובא להוסיף חדית'ים על אלו של השניים.

ל. גולדציהר: חוקר חדית'ים בגוון הפוליטי. טען שלא חשוב האסנאד כי החדית' עדין משקף.

ג'.שאכט: חוקר חדיתי'ם בגוון המשפטי. טען לקיומה של סונה מקומית, בנה אסנאד הפוך. טען שאין אמת באסנאד.

זיד בן ת'אבת: המוציא לפועל של עריכת הקוראן, אסף למגילות: "ד'חף", נקרא סופר הנביא, איחד מארבע עותקים: סורי (אבי בן כעיב שאם), כופי (עבדאללה אבן מסעוד), בצרי (אבו מוסא אל עשרי), חומסי (מקצאד בן עומר), נבחר בסוף העותק שהיה אצל חפצה.

חפצה: בתו של עומר, שמרה על המגילות של הקוראן, אשת הנביא.

חדיפה בן אל ימאן: קצין בצבא שהתלונן בפני עות'מאן על נוסחי קוראן רבים.

פתר אדין ראזי: תיאולוג פילוסוף, אומר כי ברגע שזרם כלשהו הסתמך על משהו בקוראן זה נקרא "מחכם" (דבר חזק ויציב).

הרעיון הדתי באסלאם – תאריכים:

450-610 : תקופת הג'אהיליה.

570-632 : חיי מוחמד.

661-632 : בית אומייה.

748-1258: בית עבאס.

610: ההתגלות הראשונה.

622: ההיג'רה. המעבר ממכה לאלמדינה.

632: מות מוחמד.

מושגים כלליים בדת האסלאם:

ח'ליפות:

הפרוש למילה בערבית = ממלא מקום, יורש כהונה. הכוונה היא ליורשו של הנביא מחמד במובנים הפוליטי והחברתי ולא במובן של הנביאות.

632-661 : ידידי הנביא "הצדיקים" : אבו באכר , עומר, עת'מאן, עלי.

661-750 : ח'ליפות בית אומאיה -

750-1258: השושלת העבאסית –

בתקופת האימפריה העות'מאנית הוחלף השם בסולטאן אך שימש בצורות שונות.

בשנת 1924 בוטל מושג החליפות ע"י תורכיה שקיבלה את עקרון החילוניות כאחד מעקרונות היסוד. (בשנת 1923 הוכרזה תורכיה לריפובליקה).

ואקף:

קרן דתית מוסלמית או הקדש. רכוש שהוקדש כואקף זה לצמיתות ואינו יכול להיות למכירה, ירושה וכד'... המטרה בייסוד מוסד הואקף הייתה למנוע התפצלות הרכוש המשפחתי (בייחוד לבנות), הפקעה ממשלתית או חובות. הרכוש הועבר לטובת דת, חינוך או פעילות סוציאלית. הקדש הרכוש מוציא אותו משווקים פרטיים וארציים.

שריעה:

החוק האסלאמי. בא להסדיר את תחומי החיים והחברה. כיום מפנה מקומו לתחיקה חילונית.

מופתי:

פוסק הלכה באסלאם. התפקיד אינו פוליטי. ברוב ארצות האסלאם מתמנה המופתי ע"י השלטון והוא חלק מן הממסד.

ג'יהאד: מלחמת קודש , הפרוש המילולי הוא "מאמץ רב".על המוסלמים מוטלת החובה להלחם בלא מוסלמים עד שיקבלו את דת האסלאם ויהפכו לבני חסות (אהל אל ד'מה). העולם מתחלק לבית האסלאם (דאר אל אסלאם) ובית מלחמה (דאר אל חרב ), מדינות שבהן שולטת דת האסלאם ומדינות שיש להלחם בהן. יש גם בית ההפוגה (דאר אל צולח) שהן ארצות שמשלמות מס למוסלמים. על ג'יהאד יש להכריז באופן מפורש.

כלאם: עילם אל כלאם – תורת ההיגיון. הסבר והגנה על הנאמר בקוראך ובחדית' באמצעות שימוש בפולמוס בטיעונים הגיוניים.